(טז)ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב:
(יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם:
(יח) וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות:
(יט) וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר:
(כ) אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור:
ישעיה פרק-לג
(א) הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך:
(ב) יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה:
(ג) מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים:
(ד) ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו:
(ה) נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה:
(ו) והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו:
(ז) הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון:
(ח) נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש:
(ט) אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל:
(י) עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא:
(יא) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם:
(יב) והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו:
(יג) שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי:
(יד) פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם:
(טו) הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע:
(טז) הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים:
(יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים:
(יח) לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים:
(יט) את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה:
(כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה י
רושלם נ
וה ש
אנן א
הל ב
ל י
צען ב
ל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו:
(כא) כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו:
(כב) כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו:
(כג) נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז:
(כד) ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון:
ישעיה פרק-לד
(א) קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה:
(ב) כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח:
(ג) וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם:
(ד) ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:
(ה) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:
(ו) חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:
(ז) וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן:
(ח) כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון:
(ט) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה:
(י) לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה:
(יא) וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו:
(יב) חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס:
(יג) ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה:
(יד) ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח:
(טו) שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה:
(טז) דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן:
