יש בסה"כ שלוש ראשי תיבות של "אתרג" בתנ"ך בכל שיטה, ונחקור את הקשר ביניהם להלן. דוד המלך ע"ה מבקש, "א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה ו??י??ד ר??ש????ע??ים א??ל ת????נ??ד??נ??י", וכמדומני ששמענו את זה כבר בשם, אבל עכ"פ רואים כאן את הראשי תיבות אתרוג: "אתרג", לרמוז שהאתרוג מסוכן לגאוה, כלומר משום שיש בו טעם וריח, והוא עומד בפני עצמו ואינו נאגד עם הלולב ההדס והערבה, לכן הוא חשוד על הגאוה. וידוע ממה שאמר הת"ז (ב:) וכן הב"י בשם הרב הרקנאטי, שהאתרוג הוא כנגד השכינה שהיא ה' אחרונה בשם הוי"ה. והיא המלכות, ודויד המלך גם כן כנגד המלכות, ולכן הוא מתפלל "א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה", כי כל המלכים שהיו במעמד הזה הגיעו לגאוה חוץ ממעטים ועליהם דוד ע"ה ולכן המעמד של המלכות כגון האתרוג זה מסוכן לגאוה והוא זקוק לתפילה להינצל מזה וזה לפי הפשט ועיין מלבי"ם שם.

וכן חז"ל במדרש אמרו (מד"ר פט"ו, ז) "מ??ה ה??י??ה או??תו?? ה??א??יל??ן ש????א??כ??ל מ??מ????נ??ו?? א??ד??ם ו??ח??ו????ה? וכו'  ר??ב????י א??ב????א ד????ע??כ??ו?? א??מ??ר א??ת??רו??ג ה??י??ה, זה שכתוב (ברא' ג, ו): ו??ת????ר??א ה??א??ש??????ה כ????י טו??ב ה??ע??ץ ל??מ??א??כ??ל [משמע את העץ עצמו טוב לאכול] וגו', א??מ??ר??ת???? צ??א ו??ר??א??ה א??יז??הו?? א??יל??ן ש????ע??צו?? נ??אֱכ??ל כ????פ??ר??יו??, ו??א??ין א??ת????ה מו??צ??א א??ל????א א??ת??רו??ג", וכן אמרו בסוכה (לה.) ת''ר פרי עץ הדר, עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג. רואים אם כן שהאתרוג טעם העץ כמו הפרי, ורומז שהטוב והרע יהיו שווים אצל האדם לבחירה חופשית (יפה תואר), והוא היה הפרי שאכלו וחטאו בו אדם וחוה וזאת היתה תחילת רגל גאוה. ובהמשך המדרש שם מובא שהעצים אומרים לאדם, "א??מ??ר ר??ב????י ב????ר??כ??י??ה: זה הגנב שגנב דעת קונו, זה שכתוב: (תהי' לו, יב): א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה, ר??ג??ל ש????נ????ת??ג????א??ה ע??ל ב??ו??ר??או??, (תהי' לו, יב): ו??י??ד ר??ש????ע??ים א??ל ת????נ??ד??נ??י, [העצים אומרים:] אל תיקח מפרותי אליו", [ומשמע ממרוצת המדרש שדברי רבי ברכיה מוסכמים לדברי כולם, אע"פ שנכנסו בתוך דברי ר' יוסי שסובר שתאנה היה האילן]. ולכן רואים שממש רמוז במדרש הראשי תיבות לעיל "א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה". ויתכן שרבי ברכיה סובר כר' אבא שאמר שאתרוג היה העץ. והביא המהרז"ו שבפר"א (פי"ג) דרשו את הפס' על הנחש שבא לגעת בעץ הדעת שהוא האתרוג למ"ד ואמר לו עץ הדעת, "א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה", כלומר אל תיגע בי, "ו??י??ד ר??ש????ע??ים א??ל ת????נ??ד??נ??י", וזה רומז לקיצוץ זרועותיו של הנחש לאחר העונש, שהרי לפני זה היו לנחש ידיים ורגלים כתנין.

הר"ת השניים של אתרוג בתנ"ך, נמצאים בפס' (כל אות שנייה מאחורה לקדימה), (יחזק' כט, ג) "ד????ב????ר ו??א??מ??ר??ת???? כ????ה א??מ??ר ה' אלהי' ה??נ??נ??י ע??ל??יך?? פ????ר??ע??ה מ??ל??ך?? מ??צ??ר??י??ם, ה??ת????נ????ים ה??ג????דו??ל ה??ר??ב??ץ ב????תו??ך?? י??א??ר??יו [=אתרג] א??ש????ר א??מ??ר ל??י י??א??ר??י ו??א??נ??י ע??ש????ית??נ??י", פירוש הפס' הזה: הנביא יחזקאל מתנבא על פרעה שמשול לתנין גדול שרובץ ביאור ואומר שהוא ברא את עצמו ואת היאור (עיין מלבי"ם). ושוב רואים בחינה ברורה של גאוה שהמצרים בעצמם נקראו רהב, והם הגאותנים שנאמר עליהם, "גאוה גאה", וכאן פרעה שהוא פה רע וכולו מדבר בגאוה ובוז, משול לתנין שזה סוג של זוחל עם זרועות ידיים ורגליים ורומז לנחש הקדמוני שהיו לו זרועות, [סתם תנין זה נחש, מצודות], שגם כן חשב להיות כאלהים וידוע שהשטן הוא הס"מ התלבש בנחש וכך הוא דיבר, ונשים לב שגימטריה של נח"ש זה בדיוק שט"ן וכן פרע"ה עם האותיות זה שט"ן ורומז שבחינת היצר הרע שהוא השטן שלטה בפרעה. הלכך הר"ת "אתרג" חותכות כאן לרמוז לחטא עץ הדעת לחד מ"ד. וכמו שהנחש היה נכה אחר החטא, שנאמר, "ע??ל ג????ח??נ??ך?? ת??ל??ך??, ו??ע??פ??ר ת????אכ??ל כ????ל י??מ??י ח??י????יך??", ניקצצו ידיו ורגליו גם פרעה נכו שהיה חיגר ונכה שהוא בחי' הנחש כתוב בהמשך עליו (יחזק' ל, כד-כה) "ו??ש????ב??ר??ת????י א??ת ז??ר??עו??ת פ????ר??ע??ה וכו' ו??ז??ר??עו??ת פ????ר??ע??ה ת????פ????ל??נ??ה", וזה אותו לשון שכתוב בנחש, "א??ל ת????בו??א??נ??י ר??ג??ל ג????א??ו??ה וכו' ש????ם נ??פ??לו?? פ????ע??ל??י א??ו??ן ד????חו?? ו??ל??א י??כ??לו?? קו??ם", וכתב המהרז"ו שמכאן דרשו על הנחש שניקצצו רגליו ולא יוכל לקום עוד (פר"א פי"ג). וכן רומז "ע??ל ג????ח??נ??ך?? ת??ל??ך?? ו??ע??פ??ר", בגימ' פרעה. וכן צ"ע (יחזק' לא) משמע שדימה עצמו פרעה לעץ בגן עדן, ושואל אותו הנביא כביכול, "א??ל מ??י ד????מ??ית?? ב??ג??ד??ל??ך??", וכן "א??ל מ??י ד??מ??ית?? כ????כ??ה ב????כ??בו??ד ו??ב??ג??ד??ל ב????ע??צ??י ע??ד??ן", ואולי הפשט שדימה עצמו לאל שהרי אמר לעיל "ל??י י??א??ר??י ו??א??נ??י ע??ש????ית??נ??י", וידוע שעץ הדעת טוב ורע עניינו להדמות לאל, שאמר הנחש, "כ????י י??ד??ע?? אֱל??ה??ים כ????י ב????יו??ם א??כ??ל??כ??ם מ??מ????נ??ו?? וכו' ו??ה??י??ית??ם כ????אל??ה??ים י??ד??ע??י טו??ב ו??ר??ע", ולא שיקר בזה כחז"ל ודו"ק בס"ד.