(יג)ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה:
(יד) ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא:
(טו) ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל:
(טז) ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב:
(יז) ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו:
(יח) והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא:
(יט) ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל:
(כ) ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב:
(כא) ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו:
(כב) ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא:
(כג) וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה:
(כד) ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה:
(כה) ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה:
(כו) ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה:
(כז) וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו:
(כח) והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יה
יה מא
ת בנ
י יש
ראל מז
בחי שלמיהם תרומתם ליהוה:
(כט) ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם:
(ל) שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש:
(לא) ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש:
(לב) ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד:
(לג) ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם:
(לד) ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא:
(לה) ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם:
(לו) ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו:
(לז) שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש:
(לח) וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד:
(לט) את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:
(מ) ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד:
(מא) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה:
(מב) עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם:
(מג) ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי:
(מד) וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי:
(מה) ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים:
(מו) וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם:
שמות פרק-ל
(א) ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו:
(ב) אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו:
(ג) וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב:
