דאעש, סוריה – סדום

חיפשנו חיתוך הכי קרוב של דילוג "דאעש" עם " סוריה", כי לאחרונה המלחמה שם כבר מתחילה לזלוג לתוך סוריה ולרמת הגולן כידוע שדאעש כבשו כמה הרים מרכזיות בסוריה. לאחר מכן חיפשנו דילוגים: " בשאר" וסמוך אליו "אסד". והדילוגים חותכים את הפסוק זעקתסדםועמרהכירבה: "זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד", וכביכול דאעש הם המחריבים את סוריה, וסוריה רומזת לסדום ועמורה משום שחותך הדילוג סוריה את הפס' הנ"ל.

יש בטבלה רמזים ברורים לכיבוש של סוריה ע"י דאעש, כידוע דאעש ראשית ממלכתם היא בבל - עיראק, וסוריה היא ארם נהריים כי גרו שם ארמים. וניראה לנו, שדאעש רומזים לבבל הנקראת ארץ שנער, וידועה בשם עיראק היום, והמלך של בבל הראשון היה נמרוד, והוא רומז למורדים הסורים שהצטרפו אליהם דאעש במלחמה בבשאר אסד בסוריה ובאיראן וכו'.

וכאמור נמרוד מוזכר בפרק י, ח-י: "וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ: כו': ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער", רואים שנמרוד כתיב חסר כמו הדילוג "נמרד" בטבלה, שמספר הדילוג הוא 300 [פ"א הגדרות אות ט]. ואם כותבים מלא, "נמרוד", נקבל שהגימטריה שווה 300. וראשית ממלכתו שאמורה בפסוקים ניראה כביכול שהתחיל למלוך שם בבל ואחרי זה כבש את ארך ואחרי זה את אכד, כל אלה ערים. וכלנה בארץ שנער – אולי הכוונה שסיים וכילה כיבושו בארץ שנער שהיא עיראק, ואולי כלנה היא שם עיר בשנער. עכ"פ רואים מכאן שהתפשט וכבש חלקים בעיראק ממש כמו דאעש שכובשים מעט מעט את כל עיראק ועתה פלשו לסוריה, והשם שלו נמרוד רומז למורדים הסורים שהם יד אחת עם דאעש.

תמונה 3: שטח ההתפשטות של דאעש – עיראק (בבל), סוריה (ארם נהרים).

תמונה 4: שטח ההתפשטות של נמרוד – אור, בבל, ארך, אכד, שנער. החץ זה המסלול שאברהם הלך מאור כשדים למצרים וחזרה לא"י.

ויש גם דילוג 1 – מרוד שדרכו חותכים הדילוגים " דאעש" וכן " מורד", רומזים לנמרוד והמורדים שהם בחינת דאעש.

וכדי להבין יותר טוב את הטבלה נקרא את בראשית פרק יד: "ויהי בימי אמרפל [הוא נמרוד[1] שאמר פול לכבשן האש לאברהם, רש"י] מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים [כל אלה רומזים למורדים ולדאעש]: עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה [כל אלה רומזים לסוריה ואיראן ולבנון] שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צבויים ומלך בלע היא צער: כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח: שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו [רמז למורדים בבשאר אסד בסוריה]: ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים: וכו': ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבוים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים: את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה: ועמק השדים באֱרת באֱרת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו: ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו: ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי גו': וישמע אברם [רומז לישראל שילחמו בדאעש או אולי בכולם] כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן: ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק [הניס אותם עד לדמשק שנמצאת בסוריה רמז למקום של המלחמה]: וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם: ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך". וכן מצינו ברמב"ן (יד, א) שממשיל אלו ארבעת המלכים לארבעת הגלויות על דרך הרמז.

ומה שאמרנו "שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו [רמז למורדים בבשאר אסד בסוריה]", הכוונה כי "כדרלעומר", בגימטריה שווה ל-"בשאר אסד", עם המילים (גי' 270).

וכאן רואים שהקב"ה רוצה להחריב את סדום ועמורה, וכך נפסק הדין בסוף אע"פ שאברהם כביכול הציל את מלכי סדום ועמורה שרומזים לסוריה בתחילה מיד כדרלעומר וארבעת המלכים שרומזים לדאעש, וכן בסופו של דבר במשפט הזה ביקש עליהם הצלה אם יש 50, 45, 40, 30, 20 עד 10 צדיקים במקום. ואולי רומז לכך שישראל תנסה להלחם בדאעש להצלת הדרוזים וכו' בסוריה וצ"ע.