רואים דילוג מינימלי בתורה של "בהבראם", לקוח מהפסוק: (ברא' ב, ד) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", ופירשו חז"ל (מנחות כט:) "בה' בראם", כלומר על ידי האות ה"י ברא שמים וארץ. לעומת זאת מצינו שדרשו בזהר (בראשית ג:) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם", [בהבראם אותיות באברהם], והכוונה בפשטות בזכות אברהם נבראו השמים והארץ וכן פירש בעל הטורים במקום. וניראה לענ"ד שהמדרשים לא חלוקים, משום שחז"ל באו לומר בה' בראם כלומר משום שבתחילה ניקרא "אברם" ואחרי זה הקב"ה שם שמו "אברהם", [אב המון גוים], כדי שיוכל להוליד בנים ולקיים את העולם, ולכן על ידי האות ה' שנוספה בשמו התקיים העולם, וזה העניין שדרשו בזהר באברהם. ואחר כך ראיתי בהדיא בזוהר (בראשית צא ע"ב) שאמר (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בה''א בראם, באברהם.

וחיפשנו דילוג מינימלי בטבלה של "אברהם", וחותך בקרוב לדילוג הראשי, את הפסוק שכורת ה' את אברם את ברית בין הבתרים: ביוםההואכרתיהוהאתאברםברית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת". והדילוגים חותכים ממש את הפסוק הזה, שמיד אחריו מצינו שאברהם התחיל לעשות תולדות ולקח את הגר לאישה והוליד את ישמעאל ובהמשך את יצחק. והיינו "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם".

והדבר המדהים שזה ממחיש את דברי חז"ל ששנו במס' (נדרים לב.) "תניא רבי אומר: גדולה מילה וכו' דבר אחר גדולה [ברית] מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיה לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". ולכן הדילוג המינימלי בתורה של "בהבראם" שאמרו חז"ל שעל ידי אברהם נבראו השמים והארץ, זאת אמרת בזכות הברית [בין הבתרים] שכרת איתו ה' שכוללת ברית המילה, ולכן חותך את הפסוקים "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר". ומיד לאחר מכן עשה אברהם תולדות שיקיימו את הברית כגון ישמעאל ויצחק שהם הראשונים למול. וסוד השם של אברה"ם זה שמים וארץ, כמובא בזהר (בראשית ג:), אב"ר זה כנגד היסוד, רקיע השמים, ואותיות מ"ה כנגד הארץ.