באחד הימים ביקש ממני השד לעשות דבר מסוכן כל יום, והוא הוביל אותי למקום שיש בו פלטה ועמודים להעמיד עליהם את הפלטה ולקפוץ מקצה אחד של הגדר לקצה השני, כשהיינו בדרך לשם הוא "שאל את בורא עולם" כיצד מגיעים לשם כלומר הרים את הראש ועשה תנועה כאילו מדבר עם בורא עולם כפי שהוסבר בפרקים הקודמים, וגם התבלבל כמה פעמים בדרך לשם, אחרי שבנינו הכול החליט השד שנעשה את זה מחר, אבל מה שיש לשים לב כאן כיצד הוא ידע שיש שם פלטה ועמודים להעמיד עליהם דברים, וכן האם התנועה הזאת זאת תנועה אמיתית או משחק בשבילי שאני ירגיש משהו זז, וניראה לתרץ שהשד מסוגל לרוץ את כל העולם ברגע אחד ולהביט בכל מקום ולקלוט מה יש בכל מקום וגם מסוגל להזיז דברים, וכמו שכתוב בזוהר כמה פעמים על ס"מ ואשתו וזה לשונו: בההוא רקיעא אית לה רשו ויכלתא למהֱוי טס כל עלמא ברגעא חדא, ולכן הוא הצליח לרוץ ולדעת איפה יש דברים או פלטה להעמיד עליהם, ולגבי התנועה ניראה שהיא תנועה של שוא ולא אמיתית כי גם אחרי סוף המשחק עם השד שהוא נישאר תקוע אצלי בראש הוא יצא לחפש דברים בחוץ ולא עשה את התנועה הזאת עיין בפרק התאונה עם המכונית איך השד מצא את המכונית של האויב. ויתכן שהשד הזיז את הדברים לשם בכוונה על ידי כוח ההזזה שלהם. וכן ניזכר בזוהר על שדים (בראשית ע"ד ע"ב) בגין דעובדא דשדין לאו איהו אלא ברגעא חדא לחזו בני אֱנשא ולא יתיר.

ומה שהשד התבלבל בדרך, ניראה מכיון שקשה לחשב את הכיוונים בתור אדם שאתה מלובש בגוף ויותר קל לו לרוץ בלי גוף ולשוט בכל העולם ולחפש את הדברים ולמצוא אותם ואח"כ צריך לכוון לשם בגוף. ומכאן למדנו דבר מפחיד שהשד גם שולט בגוף.

וכאן אנחנו רואים דילוג "שד שט מהר" שהוא ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש, שהמילה משדה משדה חותכת את הדילוג "שט מהר", וזה רומז לשד כי יש את הפסוק ותענוגת בני האדם שדה ושדות, שרומז לשדה. ושד שט מהר רומז גם לפסוק: אליצורבןשדיאור שדיאור, רומז ל-שד-יאור, שד שרץ ושט ביאור שהוא נחל גדול, והשד יכול לשוט את כל היאור ברגע אחד.

ויכול הוא לרוץ את כל העולם ברגע אחד ולא רק את היאור, אבל הוא צריך לרוץ לכיוונים שונים, דהיינו מה שהוא רואה כאן הוא לא רואה שם.