וצריך עיון, אם השדים שמדברים איתנו הם מדברים בדרך חדשה שהמציאו בשבילם ואין דרך דיבור כזאת בעולם, או שמא זוהי דרך הדיבור המקובלת ברוחנית, וניראה בעיני שהם מדברים בדרך המקובלת בעולם הרוחני וקוראים לזה טלפתיה כדרך שדיברו המגידים עם הרמח"ל והבית יוסף, וכן כדרך שדיבר הקב"ה עם הנביאים, וכן ניראה ממה שאמר המגיד מישרים למרן הרב בית יוסף וז"ל, והלא אם תדבק בי ובדחלתי תזכה למללא עם אליהו בהקיץ והוא יהא קאים לקבלך או יתיב ומוליף לך מילין דאורייתא, וניראה שהתכוון שדיברו בקול שבראש וכן ניראה מספר "מנחת  יהודה", כי שמה מובא על ילד ששמע את הקול של אליהו הנביא ודיבר איתו בהקיץ ומוכח ששומע את הקולות של אליהו בראשו ולקחו את הילד להרב שמעון אהרן אגסי ז"ל ולהרב יעקב בן ה"ר יוסף חיים ז"ל ואמרו שהוא אליהו הנביא באמת והרב ר' יהודה פתיא אמר שהוא שד, ומוכח שמכל מקום הדרך המקובלת לדבר היא ע"י טלפתיה שהיא דיבור בקול בראש, וכן ניראה דאל"כ למה צריך קול בראש אלא כדי לדבר עם רוחות ושדין וכדומה.

ונביא דילוג "טלפתיה" חותך את הפסוק: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעֱזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך: וייק֣ץ יעקב֮ משנתו֒ וי֕אמר אכן֙ י֣ש יהו֔ה במק֖ום הז֑ה ואנכ֖י ל֥א ידֽעתי".

וניראה כיון שזה דילוג מינימלי שבתורה, וחותך את הפסוק, "וֽיחל֗ם והנ֤ה סלם֙ מצ֣ב א֔רצה וראש֖ו מג֣יע השמ֑ימה והנה֙ מלאכ֣י אֱלה֔ים על֥ים וירד֖ים בֽו", רואים שיעקב חלם והקב"ה דיבר איתו בתוך החלום, וזה בחינה של טלפתיה כיון שהחלום בא ע"י מלאך ויש בו קול דיבור ומראה כדרך הנבואה.

ונביא את מה שכתב הרמח"ל בספר רמח"ל ובני דורו עמוד לט, וזה לשונו: "ביום ראש חודש סיון ה'תפ"ז, בהיותי מייחד יחוד אחד (=עיסוק מאגי-קבלי), נרדמתי. ובהקיצי שמעתי קול אומר: לגלאה נחיתא רזין טמירין דמלכא קדישה (=בארמית: ירדתי לגלות רזים טמירים של המלך הקדוש). ומיד עמדתי מרעיד, ואחר נתחזקתי. והקול לא פסק, ואמר סוד מה שאמר. ביום הב' בשעה ההיא השתדלתי להיות לבדי בחדר, וחזר הקול ואמר סוד אחר. עד שאחר כך ביום אחד גילה לי שהוא מגיד שלוח מן השמים, ומסר לי ייחודים פרטיים לכוון בכל יום, ואז יבוא. ואני לא רואה אותו אלא שומע קולו מדבר מתוך פי. ואחר כך נתן לי רשות לשאול גם כן. ואחר כך כמשלוש חודשים נתן לי תיקונים פרטיים לעשות בכל יום, כדי שאזכה לגילוי אליהו זכור לטוב. ואז ציווה לי לחבר ספר על קהלת, שהוא היה מפרש לי הסוד של הפסוקים כל אחד. ואחר כך בא אליהו ואמר סודות מה שאמר, והוא אמר שעתה יבוא מט"ט שרא רבה (המלאך מטטרון). ובבואו ידעתי שהוא הוא, מפני דברי אליהו שאמר לי. ומאז והלאה הכרתים כל אחד בפני עצמו". ומכאן משמע בהדיא "ובהקיצי שמעתי קול אומר", שהוא שמע קולות של המגיד, ובסוף הוא אומר "ואני לא רואה אותו אלא שומע קולו מדבר מתוך פי", ומכאן הוכחה שהמגידים מדברים בפה, וגם שומעים את הקול שלהם בראש.

ובטבלה זאת אנחנו רואים דילוג "מגידים" חותך את הפסוק: ג֖ד גד֣וד יגוד֑נו וה֖וא יג֥ד עקֽב, ורומז לב' מגידים שהיו לרב בית יוסף ולרמח"ל, ופירוש הפסוק ככה, ג֖ד שהוא נביא גד֣וד שהוא דברי תורה כמ"ש לכו לחמו בלחמי, לכו לחמו בלחמי, יגוד֑נו אל תקרי יגודנו אלא יגידנו, שיאמר לו דברי תורה, וה֖וא יג֥ד עקֽב, והוא יגיד עקב ואף יאמר לו דברי יראת שמים שהם בחינת עקב ענוה יראת ה'.

ועוד יש לרמוז, שגד גדוד יגודנו, שגד הוא בחינת המגיד, והוא נכנס לארץ מחו"ל כי אין מגיד בחו"ל, ושם הוא עוסק במלחמתה של תורה וכך היא סברת היעב"ץ והרב משה חגיז שחלקו על הרמח"ל.

וכן חיפשנו דילוג "יוסף" חותך את הפסוק יגודנו ובהמשך של הדילוג יש "בעל ית יוסף". וכביכול אומר בארמית בעל ית יוסף, ית זה את כמו שאומר התרגום יונתן, "בראשית מן אוולא ברא יי ית שמיא וית ארעא", שהיה לו מגיד, וכן אפשר לרמוז בעל בית יוסף, ואמר ית דכמו שבארמית בי הוא בית, כן ית הוא בית על דרך הרמז.

וצריך עיון אם אפשר לשלוח בטלפתיה רק קול, תמונה ומראה, או אולי גם הרגשות, קולות ואחיזת עיניים, וניראה פשוט שהרגשות וכו' נעשים ע"י כישוף וכן באחיזת עיניים דיחיד שלא שמים בעולם כלל אלא בדימיון של איש אחד ניראה שזה סוג של כישוף. וניראה שכולם נשלחים יחדיו דהיינו בחבילה אחת המראה והקולות והתמונות, וכן הרגשות, כיון שבחלומות יש את כל אלו יחדיו וכן בטלפתיה נשלחים יחדיו.

וניראה שאפשר לפתוח ולסגור מחשבות בטלפתיה כי לפעמים שומעים את המחשבות של השד, ויותר ניראה דאולי השד מכניס מחשבות בהיפנוזה שלו ומראה לאדם את המחשבות, והאדם כביכול כלוא כביכול ע"י השד כי השד יכול לראות את המחשבות שלו אבל האדם לא יכול לראות את המחשבות של השד, וניראה הטעם כיון שהאדם כלוא בגוף וברגע שהמתים הקליניים יוצאים מהגוף הם יכולים לראות מחשבות של אנשים אחרים, ובתוך הגוף אי אפשר לראות ולדבר כלום.