בפרשת דברים קראנו את הפסוק שאומר משה לבנ"י : הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:

פירשו המפרשים על המילה "ואשימם", לשון של אשמה כי הכתיב של המילה חסר יו"ד (הקרי מלא), כך היה אצלהם עכ"פ אבל אצלנו זה וזה מלא (עיין מנחת שי).

רש"י ואשמם. חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם, שהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה: [כלומר ואשמם בראשיכם, האשמה של חטא בני ישראל בפרשת המרגלים היא באשמת הדיינים].

בעל הטורים ואשמם. כתיב חסר יו''ד לומר לך י''פ הוזהרו על הדינין בתורה. ד''א ואשמם חסר לומר לך כי האשם הוא בראשים בשביל שיש בידם למחות ואינם מוחים:

ורואים סמך לדרשה הזאת, בדילוג שחיפשנו "ואשמם" בפסוק הנ"ל. בטבלה למטה.