כמובן שהמדרש לא צריך הוכחה, אלא אנחנו מראים את דברי המדרש דרך הדילוגים,

(בראשית ד כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי: 

בבראשית רבה פרשה כג סימן ד, כתוב: ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי וגו', רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש [ביקש מהן לשמש לו]. אמרו לו [נשיו] מחר המבול בא, [אם] נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה [דהיינו למוות וקללה כי הבנים שלך הם דור שביעי לקין ולכן נחרץ דינם למות כי שבעתים יוקם קין]. אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו!, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות [מכות] בשבילו! אתמהא [תמיהה, הרי אני הרגתי בשוגג ולא מגיע לי עונש], קין הרג [את הבל] ונתלה לו ז' דורות [עד שיקבל את העונש], ואני שלא הרגתי אינו דין  שיתלה לי על זה [שבעים ושבע דורות כי אני, למך, הרגתי בשוגג, לכן אתן צריכות לשמש לי]. [לפי פירש"י, מהרז"ו ומתנות כהונה]

רואים שלמך תבע את נשיו לתשמיש שזה היה אחד העוונות של דור המבול שבגללו נחרץ דינם [שלא למטרת פריה ורביה], וכך אמרו שם במדרש (סימן ב) א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש וכו'. ומפרש מהרז"ו שלמדו את זה מבנין אב בגלל למך כי התורה סיפרה עליו מכל דור המבול בפירוט אז למדו ממנו על כל הדור איך הם התנהגו.

לכן פתחנו את הפסוק לעיל בטבלה וחיפשנו מראש את הביטוי "לתשמיש". כי מה שנאמר ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי וכו' כפי שהסברנו זה שהוא תבע [ביקש] מהם לשמש אותו והן סירבו וכו'.

הביטוי לתשמיש הוא ארוך 6 אותיות וההסתברות למצוא אותו מראש בדיוק בפסוק הזה מאוד נמוכה. וכן הדילוג "תבען" בסמוך. שזהו הלשון שנאמר במדרש "תבען לתשמיש".

המהרז"ו מסביר איך למדו חז"ל לפי ל"ב המידות של רבי אלעזר בנו של ריה"ג איך דורשים בתורה ובמקרא, ובמקרה הזה מכיוון שכתוב בסמוך וידע אדם עוד את חוה אשתו וכו', לכן דרשו סמוכים כלומר מהסמיכות של הפרשיות האלה לומדים שגם מה שביקש כאן למך מנשיו זה תשמיש.