חיפשנו את הדילוג "עצת י-ה-ו-ה", ומצאנו בדילוג מינימלי בתורה של 284. ונראה לענ"ד, כי עצת ה' היא ממלאת את כבוד ה' בארץ, כי כמנהגו של עולם, "רבות מחשבות בלב איש", ואנשים קובעים ומיעצים זה לזה כיצד לפעול, ואם אין לה' רצון בדבר הוא לא יקום, כמו שכתוב: "ה' הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים" וכן הנביא (ישעיה ח) "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל", "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו". וכאשר אדם יודע שעצת ה' היא תקום מיד הוא מבטל מעצמו כל מחשבות זרות ועצת גוים של אחרים ודבק בדבר ה' וההנהגה הזאת מגדילה את כבוד ה' בעולם.

ונראה לומר שיש שתי אפשרויות לקיים את דבר ה', הראשונה (1), אדם גדול שמקבל ישירות מהקב"ה ברוח הקודש או בנבואה, או אדם פשוט שמקיים דברי תורה עם כל דברי חז"ל שהם בחינת מצוות ה' בשבילנו, אך לבטח הם גם עצות טובות לחיים בעולם הזה, כמו שכתוב על המצוות: (ויקרא יח) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

והדרך השנייה (2) לקבל עצה מאדם ירא שמים בתכלית, שאין לו פניות בדבר והעצה שלו היא לשם שמים. וכביכול הוא כלי להעברת העצה מהקב"ה. מכיוון שהוא מבטל את המחשבות שלו לגמרי, כאשר אין מחשבות רבות מתרוצצות ממילא עצת ה' היא תקום.

והנה בטבלה, מצאנו בסמוך לדילוג, כתוב הפסוק באות הראשונה של הדילוג:

"ויצעק משה אל יקוק לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני"

זה מזכיר קצת את שמות ט"ו: ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלח אל המים וכו'

וכתוב על זה בזוהר: (שמות ט''ו) ויצעק אל ה'. אמר ליה קודשא בריך הוא. משה, הרי לך עצה בזה. שכביכול העץ  זה מלשון של עצה. וזה תומך כאן ששוב צועק משה אל ה' ומקבל עצה ממנו.

אפילו גדול הנביאים משה רבינו ע"ה זקוק לעצת ה' כיצד להתנהג עם העם שמתלוננים אליו: ויצמאשםהעםלמים, ומיד הוא מדבר עם ה' ומקבל עצה מפורטת: 

ויאמר יקוק אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ...

והמקרה הזה מתאים לדרך הראשונה (1). שבה משה מקבל עצה ישירות מהקב"ה.

והעצה השנייה על ידי יתרו חותן משה, בכתוב:

ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב

יתרו, רואה את משה שופט את כל העם כל היום וקורס תחת העומס, כפי שכתוב ליד: וישבמשהלשפטאתהעםויעמדהעםעלמשהמןהבקרעדהערב

והנה בפירוש העצה שנותן יתרו למשה:

עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים

רואים כאן את הלשון של הדילוג "עצת ה'" בפירוש במילה איעצך. ומפרשים רש"י ראב"ע והרמב"ן:

 הרמב"ן  ויהי אלהים עמך. בעצה זו, אמר לו צא המלך [להתיעץ] בגבורה [כלומר בקב"ה]. לשון רש''י. ור''א פירש שמע בקולי והיה ה' בעזרך להצליחך בעצתי. אבל למטה (בפסוק כג) אמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים, שפירושו אם תעשה את הדבר וצוך אלהים לעשותו אז תוכל לעמוד, שתמלך בגבורה, ואין ספק שעשה כן: