זאת טבלה שכבר מצאנו פעם, והטבלה הזאת הייתה תעלומה הרבה זמן כי ציפינו למשהו יותר מיוחד ממנה, עכשיו פיתחנו והוספנו וגם ביססנו את מה שכתבנו אז לפי השערות, הדילוג "שיר השירים" חוזר רק פעם אחת בתורה בדילוג מינימלי מפתיע של 34 בלבד.

 בסך הכול טבלה עם בערך 5600 אותיות ומצאנו כאן כל כך הרבה ביטויים שקשורים לשיר השירים פסוקים א-ד:

"א שיר השירים, אשר לשלמה. ב ישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דדיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמותאהבוך. ד משכני, אחריך נרוצה; הֱביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין, מישרים אהבוך."

"הביאני" (דילוג 62,  שלישי מינימלי בתורה) במקביל לדילוג "המלך" (דילוג 341) במקביל ובדיוק מתחת לזה כלומר ממש באותה עמודה של אותיות לאורך מופיע הדילוג "חדריו" (גם כן בדילוג 341)

מה שיוצר את התחלת הפסוק: "הֱביאני המלך חדריו" הוכן מצאנו את המילה בהמשך ונשמחה ונשמחה (בדילוג 385 רביעי מינימלי בתורה מתוך 10 חזרות בלבד בטווח 1-1000 שבו אנחנו עוסקים בטבלה).

וכן מצאנו את הדילוגים: "טובים", "דודיך" (דילוג 25 שני מינימלי בתורה)

הדילוג "לריח" (דילוג 6) והדילוג "תורק" [סוג של שמן] (דילוג 14): (ראה טבלה)

"עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי:"

עובר דרך הפסוק שאומר הקב"ה שאברהם שמר את מצותיו חוקותיו ותורתיו מרמז לכך שמדובר בריח המופץ מקיום המצוות ומהליכה בדרך ה' כמו שדרשו חז"ל:

(בראשית רבה, פרשה לט, ב) ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שיר השירים א, ג): לריח שמניך טובים שמן תורק שמך, אמר רבי ברכיה למה היה אברהם אבינו דומה, לצלוחית של אפופילסימון [סוג של שמן]  מקפת צמיד פתיל, ומנחת בזוית, ולא היה ריחו נודף, כיון שהיתה מטלטלת היה ריחו נודף. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם. 

כלומר רואים שרבותינו דרשו את הפסוק לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על אברהם בצורה מתאימה למה שקיבלנו בטבלה בכך שהמצוות של אברהם והתורה שלו זה מה שהוא הפיץ היינו הריח כמו שכתוב את הנפש אשר עשה בחרן, מכיוון שהקב"ה אמר לו לך לך מארצך והקיף אותו בכל הארץ וזה בעצם המעשה של הפצת הריח הטוב, שמן תורק שמך, פירוש שכל השבעים אומות נושאות עיניהם לאברהם אבינו בשל היותו קרוב לקב"ה ומפיץ תורתו, וכפי שהבטיח הקב"ה לישראל כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו' רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה וגו', ומדרש על אברהם האדם הגדול שבענקים, מכיוון שעשה רצונו של מקום. וזה עניין שם טוב שיש לאברהם שהתפזר כמו ריח של שמן בין האומות כי תורה נמשלה בשמן:

(דברים רבה פרשה ז', ג') זהו שאמר הכתוב "לריח שמניך טובים", רבנן אמרי בחמשה דברים נמשלה התורה: במים וביין ובדבש ובחלב ובשמן. במים מנין (ישעיה נ"ה): "הוי כל צמא לכו למים". ביין מנין, שנאמר (משלי ט'): "ושתו ביין מסכתי". בדבש ובחלב מנין: "דבש וחלב תחת לשונך". שמן מנין, שנאמר: "שמן תורק שמך", מה השמן הזה תחלתו מר וסופו מתוק, כך הן דברי תורה אדם מצטער בהן בתחלה ועושה בהן אחרית טובה שנאמר (איוב ח'): "והיה ראשיתך מצער וגו'".

אז מבינים כעת שהפסוק של הדילוגים המינימליים בטבלה לריח ו-תורק, שאומר עקב אשר שמע אברהם וכו' וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי,  מקביל למשמעות הפסוק בשיר השירים לפי מה שדרשו חז"ל כי לריח שמניך טובים, מדובר על אברהם אבינו, ששמר את מצותיו של הקב"ה וקיים את התורה שהיא נמשלה לשמן.

ובסמוך מסופר על יצחק שנתגדל כמו אברהם אביו, כדכתיב ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי יגדל מאוד, לכן מיד נתקנאו בו השבעים אומות ויקנאו אותו פלשתים וגו' ואבימלך מסלק את יצחק מעליהם, וגם רועי גרר שרבו עם רועי יצחק, יצחק חפר שבע בארות עד שהם באו לפניו ואמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה [ברית] בינותינו וכו', ואז ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע וגו'. יצחק קורא לבאר על שם הברית שכרתו ביניהם [רש"י] באר שבע רמז לשבעים אומות שנתקנאו בישראל על התורה, הר סיני, הר שממנו ירדה שנאה לעולם, כי מעשה אבות סימן לבנים.

ומה עניין זה לכאן, אלא שים לב טוב, המילה "עלמות" בדילוג 70 בדיוק חותך את כל הסיפור של יצחק עם רועי גרר ועם אבימלך והברית שכרת איתם בבאר שבע. על דרך שפירש רש"י וכן מובא במדרש:

(ויקרא רבה, פרשה ג') על כן עלמות אהבוך וגו' ואפילו אומות העולם מכירין בחכמה ובבינה ובדיעה והשכל מגיעים לגופה של תורתך, היו אוהבים אותך אהבה גמורה, בין כשהוא טוב בין כשהוא רע להם, לכך נאמר: עלמות אהבוך.

כלומר עלמות כנגד שבעים אומות שמהם נתפצל העולם, בדיוק הדילוג של עלמות. וגם על כן עלמות, כן בגימטריא 70, פירוש על 70 עלמות.

מומלץ להציג את הטבלה בדילוג: 225. כדי לראות את כל הדילוגים  "לריח" (דילוג 6), "שמניך" (דילוג 225), "טובים" (דילוג 904), "תורק" (דילוג 14) בצורה יפה.

החלק המדהים ביותר הוא התחתון בטבלה, שם מצאנו את הדילוגים "מישרים" (דילוג 92), "אהבוך" (דילוג 2, דילוג מינימלי), "על-כן" (דילוג 27), "עלמות" (דילוג 31)

כל הדילוגים מופיעים בצפיפות קטנה מאוד, דבר באמת יוצא דופן. ונשים לב ששני הפסוקים של שיר השירים מסתיימים עם "אהבוך", (ג) על כן עלמות אהבוך וגו' ופסוק (ד) מישרים אהבוך וגו' ולכן יש לנו בטבלה שתי חזרות של הדילוג "אהבוך" חזרה אחת כנגד כל פסוק. בפסוק "לא תקח אשה מבנות כנען", לאתקחאשהמבנותכנען, וזה יתכן לומר רומז לכך שהבנות הכנעניות אוהבות את יעקב כמו העלמות (70 אומות) שאוהבות את הקב"ה למרות שביניהם יש הבדל כחול אל הקודש, גם בין האומות והקב"ה וגם בין בנות כנען ליעקב, כעניין שאמר המדרש לעיל, שאפילו אומות העולם אוהבות את הקב"ה אהבה גמורה.

ואם תאמר מאיפה לנו שבנות כנען אוהבות את יעקב, ויש לומר שאם לא כן, לא הייתה מזהירה רבקה את יצחק כולי האי, ולכהייתה סכנה שיפול בידי אישה כנענית, ואיך ילך יעקב הצדיק עם בנות כנען הרעות, אלא על כורחך הם חשקו בו.