ימי אלול

חיפשנו דילוג מינימלי בתורה "ימי אלול", ומצינו שחותך את פרשת שופטים: שפטיםושטריםתתןלךבכלשעריך שבשבוע של פרשה זו תמיד מתחיל ראש חודש אלול לפעמים בתחילתו לפעמים באמצעו וראה בלוח שנה, וידועים דברי הבן איש חי זצ"ל שזה רמז לאדם לשים לכל שעריו שהם העיניים חוטם אזניים פה, שופטים ושוטרים ולראות האם דרכיו מתוקנות במשפט צדק.

והנה הדילוג חותך את הפסוק: "וילך ויעבד אֱלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי", ראשי תיבות "אלול". וזה רמוז גם בדברי הפסוק: "שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל", לו לא זהו אלול בהיפוך, ולכן אומר וישתחו רמז להשחתה שעבדו עבודה זרה ושחתו לו לקב"ה אלא לעצמם ויקראו מעתה לא בניו, כידוע שבאלול עלה משה לקבל לוחות שניים מהקב"ה עד שאמר לו סלחתי כדברך על עון העגל עד וזה היה ביום הכפורים[1]. ולכן עבודה חשובה זאת במיוחד באלול לתקן את מידת האמונה ולהתחזק בעניין יחוד הקב"ה בעולמו.

והנה רמוז ג"כ במה שאמר יהודה ליעקב: "כי לולא התמהמהנו כֽי-עתה שבנו זה פעמֽים", רמוזים גם[2] בשם "אלול" שהוא אלו ל' ימים של אלול בהם יש לאדם זמן לחזור בתשובה, עד ראש השנה שגזר הדין נכתב. ורוצה לומר: "כי לולא התמהמהנו", אם לא היינו מתמהמהים באלול היינו יכולים להגיע לראש השנה מוכנים פעמיים. כי באלול התשובה היא קלה יותר ואפשר לחזור בתשובה כפליים יותר מהר מבשאר השנה.